אברהם, בן לבנה ויוסף, נולד במרוקו בשנת תש"ב (1942) ועלה לארץ בשנת תש"ח (1948). הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי-דתי בבת-ים ועבר השתלמויות מקצועיות. אברהם היה הבן הבכור במשפחה ברוכת-ילדים, ויצא לעבודה בעודו נער. מיד אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, החל לעבוד כדי לסייע להוריו בפרנסת המשפחה. הוא עבד ביום בעבודות שונות ואילו בערב למד את מקצוע המכונאות. אחרי שסיים את לימוד המקצוע הלך מיד לעבודה, ועבד שש שנים על אנייה בצי הסוחר. אברהם היה בן טוב ומסור מאוד להוריו. כל הכנסותיו מעבודתו היו מוקדשות להם. הוא עזר גם לתשעת אחיו ואחיותיו הצעירים ממנו בלימודיהם ובחינוכם.

אברהם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1959 ושירת בחיל הקשר בתפקידים טכניים שונים. הוא היה חייל ממושמע ואהוב על חבריו ועל מפקדיו.

לאחר שסיים את תקופת השירות הסדיר, שוחרר והוצב ליחידת מילואים. אחרי השחרור שב אברהם לעבודתו המקצועית. הוא הקים בית, נשא אישה וחודשים אחדים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים נולדה לו בת. אברהם היה איש משפחה למופת, בעל נאמן לרעייתו ואב מסור לבתו הקטנה. במלחמת יום-הכיפורים היה אברהם חייל בגדוד קשר של אחת העוצבות שלחמו בסיני. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נהרג בעת מילוי תפקידו בסיני, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ותשעה אחים ואחיות. אחרי מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז משה דיין, כי אברהם היה חייל מצוין וחבר נאמן.